<h1>אבודרהם תפילת מנחה של שבת</h1>
<h2>דף סד.</h2>
תפילת מנחה אומר אשרי וסדר קדושה וקדיש עד לעילא. ואומר (תהלים ס"ט, י"ד) ואני תפילתי לך ה' עת רצון וגו'. ונהגו לאמרו, לפי שאומר במדרש (כן הביא הטור בסימן רצ"ב ולא מצאנו המדרש) ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר, ואני תפילתי לך ה' עת רצון. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, אומות העולם כששותין ומשתכרין יושבים ומנגנים ואין מזכירין (שמע) [שמך] ואני אף על פי שאני אוכל ושותה אני בא להתפלל לפניך, ואני שואל ממך עת רצון לכפר על העולם. ודוד היה מכנה הדבר כלפי ישראל, ובעבורם היה מדבר. עוד שמעתי טעם אחר, לפי שתפילת מנחה נהגו להתפלל אותה אחר שאכלו ושתו הרבה, ואמרינן בפרק הדר עם הנכרי שתוי יין אל יתפלל, ואם התפלל תפילתו ולפיכך שואלים מלפניו שתהיה תפלה זו עת רצון. תדע כי ביום טוב אין אומרין אותו, מפני שאין נוהגין להתפלל תפילת מנחה עד סמוך לערב, כשאר ימות החול. ומה שנהגו לכפול פסוק זה כתב אבן הירחי, לפי שהוא חשוב כפרשה בפני עצמה, ונראה כמסיים את הפרשה.
